א
ויאמר יהוה, אליי, אם-יעמוד משה ושמואל לפניי, אין נפשי אל-העם הזה; שלח מעל-פניי,
וייצאו.
15:1 And YHWH said to me, though
Mosheh and Shmu’el stood front of me, not be my mind toward this people; send
out them front of me.
15:1그리고
야웨께서 내게 말씀하셨다. 모쉫와
쉬무엘이 내 앞에 섰어도, 내마음은
이 백성을 향해 있지 않다. 그들을
내 앞에서 쫓아내겠다.
ב
והיה כי-יאמרו אליך, אנה נצא; ואמרת אליהם כה-אמר יהוה, אשר למוות למוות ואשר לחרב
לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי
15:2 And they were saying to you, Whither shall we go forth? And
then you shall said to them, thus YHWH said; which for death to death and which
for sword to sword and which for famine to famine and which for captivity to
captivity.
15:2 그리고 그들이 너에게 “우리가 어디로 가야하느냐?”라고 말하면, 너는 그들에게 이같이 말해라. “야웨께서 말씀하셨다. 죽을 자는 죽음으로, 칼 받을 자는 칼로, 기근 당할 자는 기근으로
그리고 포로 될 자는 포로 됨으로 나아가라.”
ג
ופקדתי עליהם ארבע משפחות, נאום-יהוה, את-החרב להרוג, ואת-הכלבים לסחוב; ואת-עוף
השמיים ואת-בהמת הארץ, לאכול ולהשחית.
ד
ונתתים לזעווה, לכול ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן-יחזקייהו, מלך יהודה, על אשר-עשה,
בירושלים.
ה
כי מי-יחמול עלייך, ירושלים, ומי, ינוד לך; ומי יסור, לשאול לשלום לך.
ו
את נטשת
אותי נאום-יהוה, אחור תלכי; ואט את-ידי עלייך ואשחיתך, נלאיתי
הינחם.
15:6 You forsaken me said YHWH, go back and stretch out my hand
upon you and destroy you, I am weary with irritably.
15:6 너는 나를 저버렸다. 야웨께서 말씀했다. 뒤로 물러나라 그리고 내
손을 네 위로 뻗쳐 너를 파멸시키겠다. 나는 짜증과 함께 지친다.
ז
ואזרם במזרה, בשערי הארץ; שיכלתי איבדתי את-עמי, מדרכיהם לא-שבו.
ח
עצמו-לי אלמנותיו מחול ימים, הבאתי להם על-אם בחור שודד בצוהריים; הפלתי עליה
פתאום, עיר ובהלות.
ט
אומללה יולדת השבעה, נפחה נפשה בא שמשה בעוד יומם--בושה וחפרה; ושאריתם, לחרב אתן
לפני אויביהם--נאום-יהוה. {ס}
י
אוי-לי אימי--כי ילדתיני איש ריב ואיש מדון, לכל-הארץ; לא-נשיתי ולא-נשו-בי, כולו
מקללווני. {ס}
יא
אמר יהוה, אם-לא שיריתיך לטוב; אם-לא הפגעתי בך, בעת רעה ובעת צרה--את-האויב.
יב
הירוע ברזל ברזל מצפון, ונחושת.
יג
חילך ואוצרותיך לבז אתן, לא במחיר; ובכל-חטאותיך, ובכל-גבוליך.
יד
והעברתי, את-אויביך, בארץ, לא ידעת: כי-אש קדחה באפי, עליכם תוקד. {ס}
טו
אתה ידעת יהוה, זוכרני ופוקדני והינקם לי מרודפיי--אל-לארך אפך, תיקחני; דע, שאתי
עליך חרפה.
טז
נמצאו דבריך, ואוכלם, ויהי דברך לי, לששון ולשמחת לבבי: כי-נקרא שמך עליי,
יהוה אלוהי צבאות. {ס}
יז
לא-ישבתי בסוד-משחקים, ואעלוז: מפני ידך בדד ישבתי, כי-זעם מילאתני.
יח
למה היה כאבי נצח, ומכתי אנושה; מיאנה, הירפא--היה תהיה לי כמו אכזב, מים לא
נאמנו. {ס}
יט
לכן כה-אמר יהוה, אם-תשוב ואשיבך לפניי תעמוד, ואם-תוציא יקר מזולל, כפי תהיה;
ישובו המה אליך, ואתה לא-תשוב אליהם.
כ
ונתתיך לעם הזה, לחומת נחושת בצורה, ונלחמו אליך, ולא-יוכלו לך: כי-איתך אני
להושיעך ולהצילך, נאום-יהוה.
כא והצלתיך, מיד רעים; ופדיתיך, מכף עריצים. {ס}